פסק-דין בתיק ת"א 41255-05-10

1.         התובעת 1 (להלן: "התובעת"), כבת 63, חולת סרטן כבר שנים ארוכות, בעלת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 92.68% החל מיום 1.1.91 (כקביעת ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי), תובעת את מועצה מקומית בנימינה (הנתבעת), שבתחום שיפוטה המוניציפאלי היא מתגוררת עם בעלה (התובע 2), על החזרי ארנונה שנגבו ממנה, לטענתה, ביתר בין השנים 1991-2008, בסכום של 142,337 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה בתאריך 26.5.10.

2.         טוענת התובעת בכתב תביעתה כי לנוכח נכותה הצמיתה כמפורט לעיל, היתה זכאית להנחה בתשלומי הארנונה אותה היא משלמת לנתבעת מדי שנה, אלא שלא ידעה על זכאותה זו לקבלת הנחה אלא רק באמצע שנת 2009.

            מיד לכשנודעה לה זכאותה להנחה, היא הגישה בקשה לנתבעת, שנתנה לה את ההנחה רטרואקטיבית מתחילת שנת 2009.

3.         כאמור טוענת התובעת בכתב תביעתה כי היא זכאית להחזר הארנונה שנגבתה ביתר, מבלי להתחשב בזכאותה להנחה, החל ממועד קביעת נכותה הצמיתה בשנת 1991 ועד שנת 2008 (ועד בכלל) .

טענות התובעת בכתב התביעה

4.         טוענת התובעת בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית ת/1 כדלקמן:

א.         על אף שהיא מוכרת כנכה בעלת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 92.68% החל מיום 1.1.91, היא לא ידעה על זכאותה לקבלת הנחה בתשלומי ארנונה, עד תחילת שנת 2009. רק אז בשיחה מקרית עם עובדת סוציאלית בביה"ח איכילוב שם היא מטופלת, נודע לה באקראי על זכאותה זו.

ב.         סמוך לאחר מכן היא פנתה לנתבעת בבקשה לקבלת ההנחה, ואף בדרישה כי יושבו לה כל תשלומי הארנונה ששילמה ביתר במהלך כל השנים מאז שנת 1991. דא עקא, שהנתבעת העניקה לה את ההנחה רק לשנת 2009 (רטרואקטיבית מתחילת השנה), אך סירבה להשיב לה את תשלומי היתר הנטענים, רטרואקטיבית משנת 1991.

ג.          הנתבעת ידעה או היתה יכולה לדעת על זכאותה להנחה, וזאת לנוכח העובדה כי החברה לאוטומציה (חברה המספקת שרותי מיחשוב לרשויות מקומיות בישראל), העבירה לנתבעת רשימות הזכאים להנחה דרך המוסד לביטוח לאומי. אולם, הנתבעת לא טרחה ליתן לה את ההנחה ביוזמתה, שלא כדין (לטעמה של התובעת).

ד.         היא לא קיבלה מעולם, בכל צורה שהיא, כל עלון או דף הסבר בו מפורטים המצבים המזכים בהנחה לרבות בגין נכות.

ה.         הסכומים שתבעה בתביעתה זו לא תזעזע את קופת הנתבעת ולא תיצור השלכות מרחיקות לכת, שכן מדובר בתקציב שנתי של המועצה, בשיעור של כ- 65 מיליון ש"ח, ולא ידוע על תביעות אחרות תלויות ועומדות כנגד הנתבעת דוגמת זו הנדונה.

ו.          הסכום שתבעה הוא סכום מוערך. בכל מקרה, היא איננה דורשת מעבר למגיע לה עפ"י חישובי המועצה על תשלומיה העודפים במהלך השנים.

טענות הנתבעת בכתב הגנתה ובתצהיר מטעמה (נ/1)

5.         הנתבעת בכתב הגנתה דוחה את טענות התובעת בכתב התביעה, וטוענת להגנתה  (כמפורט בכתב ההגנה ובתצהיר מזכיר הנתבעת מר חיים אליוביץ) כדלקמן:

א.         חלק גדול מכתב התביעה התיישן, והכוונה היא לתביעה להחזרי תשלומי ארנונה שנגבו לכאורה ביתר, מעבר ל- 7 שנים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה.

ב.         הנתבעת היא גוף ציבורי הפועל עפ"י תקציב שנתי. כל תביעה להחזר תשלומי ארנונה צריכה להיות מוגשת תוך שנת התקציב על מנת שלא לגרום לנתבעת לחרוג מתקציבה.

            במקרה הנדון, התובעת טוענת להחזר כספים של למעלה מ- 20 שנה רטרואקטיבית.

            קבלת התביעה משמעותה פגיעה באיזון הכספי של הנתבעת, דבר שעלול לגרום לקשיים רבים לנתבעת.

            משכך, כשחולפת שנת התקציב משלי שתושג השגה כנגד שומת הארנונה, המהווה בסיס לקביעת התקציב באותה שנה, יש לראות את חיובי הארנונה כחלוטים.